<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פי"א</h1>
<h2>דף סה:</h2>
האומר לחבירו נתנסך יינך אם נתנו לו לשמרו נאמן ואפילו ביד השומר אלא אם אמר לו כשמוציאו בפעם הראשונה שראהו נאמן ואפילו הכחישוהו הבעלים. אבל אם (אינו בידו או שהבעלים) [אחר שאינו בידו או שלא אמר השומר בפעם הראשונה והבעלים] מכחישין אותו או אפילו אמר אינו יודע אינו נאמן אבל אם שתקו הבעלים והוא אמר להם שהיה הנסוך בפניהם או שידעו רגלים לדבר נאמן אבל אם שתקו ואחר כך הכחישו אותו ואמרו שלא שתקו אלא לפי שהיו מחשבין לדבר לדעת אם היה הדבר אמת נאמנים הבעלים.
